הנה מה שחיפשת:

הרבה פעמים אני סוקרת צעצועי מין ומוצרים מהנים וכיפיים. אמ;לק למוצר של היום (טמפוני ספוג): אל תקנו, זה ממש לא שווה את זה יש כל מיני דרכים להתמודד עם הווסת: החל מעזרים חיצוניים כמו פדים ותחתוני מחזור וכלה באמצעים פנימיים כמו טמפונים וגביעונית. הרעיון הכללי פשוט: העיקר שיהיה נוח, והעיקר שיעשה את העבודה ויאסוף את הדם, רצוי מאד מבלי להפריע לשגרת יומנו. מפה לשם, התברר לי שיש גם ספוגים, שאמורים להיות תחליף נעים ויעיל יותר לטמפון, ללא סכנת הרעלה. אמ;לק: הם לא נוחים. אל תקנו, זה ממש לא שווה את זה - לא מבחינת יעילות ולא מבחינת מחיר. יש שני סוגי ספוגים: רטובים ויבשים. ניסיתי את היבשים, ואם להשוות, התחושה היא כמו ספוג רחצה שנכנס לנרתיק: אולי הוא סופג היטב מים, אבל וסת היא לא מים - היא סמיכה ויש בה גושים ו-pulps למיניהם, ואלה כבר נתקעים בצדו החיצוני של הספוג וזה נהיה איכסה, והרבה יותר מלוכלך ויוצר בלגאן לעומת טמפונים, או גביעונית (כפרה על הגביעונית, אני מאוהבת בה). בנוסף, ההכנסה וההוצאה של הספוג פחות נוחה לעומת טמפון או גביעונית, ואם לחתום את המסמר האחרון בארון, הספוג לא פותר את תחושת הרטיבות כך שכל הזמן הייתי דרוכה שמא היו פאשלות והכתמות, ואני מקווה שתסכימו איתי שקשה מאד להעביר כך את היום. בקיצור, יש סיבה שלא ראינו הרבה כאלה על המדפים, או בפרסומות. הלאה, למוצר הבא :/ לעומת זאת, גביעונית...

תרגום לעברית של עלון הוראות ההפעלה של ביצת הרטט לאבנס לאש 3, והנחיות חיבור לאפליקציה לאבנס לאש 3 (Lovense Lush 3) הוא ויברטור חדירה ביצתי הנשלט מרחוק - באמצעות בלוטות' או על ידי אפליקציה טלפונית. הוא מתאים למשחק יחידני או זוגי, בין אם במיטה ובין אם משחק דיסקרטי בפומבי. לאבנס לאש3 מציע בבלוטות' טווח של עד 13 מטר - לעומת צעצועי מין אחרים שטווח השליטה שלהם לרוב עומד על 4-6 מטרים. יחד עם זאת, היתרון הגדול באמת היא האפליקציה, שניתן לתכנת בה רטטים אישיים או לטעון אליה מקצבים שאחריםות עשו בשבילכןם: ניתן להתחבר אליה ולשלוט בה מכל מכשיר, בין אם טלפון אנדרואיד, אייפון, מחשב ווינדוס או מק. מרגע שקנית לאש 3, ההפעלה והתפעול של הויברטור פשוטים מאד. יחד עם זאת, יש כמה דברים שחשוב לדעת:

כשחברות סופסוף מציינות מה זמן השימוש בצעצועי מין, הכוונה היא לזמן שימוש מקסימלי. ולכן מתסכל שבעתיים כשזמן הטעינה ארוך פי ארבעה צריך לפתוח את זה: כשחברות מסכימות בטובן לספר לנו מה זמן השימוש של צעצוע מין (אל תטעו, לא כולן עושות את זה), מה שהן מתכוונות בעצם הוא *עד* משך הזמן שצוין: אם תפעילו את המוצר בעוצמה הנמוכה ביותר, הוא יספק את מספר הדקות או השעות שנכתב. ואילו כאשר מדובר בעוצמות גבוהות יותר - הבטריה הפנימית תגמר מהר יותר. ובינינו, רובנו לא נשתמש בעוצמה הנמוכה ביותר לאורך זמן אלא נעדיף לשחק עם עוצמות או סוגי רטטים, אחרת בשביל מה המציאו אותם? ;) ככל שהבחנתי עד כה, יש רק חברה אחת שמציינת את זמני השימוש במהירויות השונות - נמוכה, בינונית וגבוהה - וזו לאבנס (חיבתי לוואנד של החברה, לאבנס דומי 2, ידועה. שלא להזכיר את לאבנס Lush 3 שהוא אחד המוצרים הפופולריים ביותר בחנות ובכלל). בכל אופן, גם להגיע לנתונים המפורטים של לאבנס לא כזה פשוט: באתר החברה זה רק אם נמצאים בעמוד הרכישה ורק אם תדעו איפה ועל מה ללחוץ. * איזה כיף לכןם שעשיתי את העבודה הקשה, ואצלנו הנתונים מפורטים בצורה ברורה וקלה. לא הייתי מתעצבנת כל כך אלמלא התעסקתי לאחרונה עם צעצועים שדורשים 4.5 שעות טעינה עבור שעה אחת של משחקים לכל היותר (לא Lovense. אגב, שם המאזן הוא כשעתיים טעינה ל-4 שעות עבודה, שזה יפה מאד. כן ירבו. לעומת זאת, אני בהחלט מסתכלת לכיוון של סטיספייר, שיש להם אחלה מבחר ואחלה גישה, אבל כמה מצעצועי המין שלהם פשוט דורשים פורפליי-טעינה ארוך וגומרים מהר, וכן, גם Fun Factory, שהמוצרים שלה מעולים, אבל הטעינה ארוכה ארוכה וזמן הריצה נמוך). זה מרגיש כמו רמאות: כל כך הרבה השקעה עבור כל כך מעט תמורה!

במיוחד בשבילך: תרגום לעברית של ספרון העזר והעלון שמגיע עם ויברטור התחתונים סטיספייר ליטל סיקרט (סטיספייר סוד קטן), וקישור לאפליקציה סטיספייר ליטל סיקרט ("סוד קטן") הוא ויברטור לתחתונים, המתופעל בשלט רחוק או על ידי אפליקציה של סטיספייר, ומיועד בין השאר למשחקי זוגות דיסקרטיים. הנה, זה המוצר, מיד נמשיך לדבר עליו: הויברטור נטען באמצעות כבל USB מגנטי, סטנדרטי למוצרי סטיספייר. הוא מתחבר לשתי הנקודות המגנטיות בבסיס הויברטור. השלט נטען אף הוא באמצעות יואסבי, אך זהו כבל נפרד. נורה קטנה תספק חיווי לגבי מצב הבטריה: כל עוד היא מהבהבת, המוצר בטעינה. ברגע שהאור דולק באופן רצוף ויציב, סטיספייר Little Secret נטען במלואו. זמן ההטענה המלא הוא שלוש שעות. זמן השימוש הוא כשעה אחת (60 דקות). על מנת להפעיל את סטיספייר ליטל סיקרט יש ללחוץ על כפתור ההפעלה במשך 1.5 שניות. אם ברצונך לצמד אותו לאפליקציה של סטיספייר (הורידו כאן: אפליקציית סטיספייר לאנדרואיד, אפליקציית סטיספייר לאייפון), יש לוודא שהבלוטות' דולק וללחוץ על כפתור ההפעלה במשך שלוש שניות רצופות. כאשר יורגש רטט קצר בסטיספייר סוד קטן - זה הסימן לכך שהצימוד הצליח והצעצוע מחובר לאפליקציה. השלט הרחוק כולל ארבעה כפתורים: כפתור הפעלה, שני כפתורי אינטנסיביות (חץ למעלה וחץ למטה) וכפתור מעבר בין סוגי רטטים (שהציור עליו הם כמה עיגולים זה בתוך זה). ישנם 11 מצבי רטט. תדרי רדיו בהם נעשה שימוש: 2402MHz - 2480MHz. יש להשתמש בלובריקנט (מסכך) ביחד עם הויברטור לתחתונים. כאשר תגיע העת לנקות, רחצו את סטיספייר ליטל סיקרט במים וסבון, או התיזו עליו ספריי ניקוי צעצועים ונגבו. אין לטבול את המוצר במים בזמן הטעינה. כמו כן אין לטבול במים את השלט. חשוב מאד: הבטריות של סטיספייר Little Secret מכילות חומרים מזהמים לסביבה. אין להשליך את המוצר לאשפה אלא אם ברצונך לזרקו, יש לעשות זאת בפח ייעודי לפסולת אלקטרונית או למסרו ליצרן / ליבואנית.

מצד אחד, גוף זר שחונק איבר זכרי רגיש, מצד שני ההבטחה לזקפה ארוכה יותר ואורגזמה חזקה יותר. מה הן קוק רינגס, איך נבחר את הנכונה ומה לעשות איתה בפועל? קורה לא מעט שלזכרים יש אישיו עם הזין במין: עומד, לא עומד, מחזיק לאורך זמן, קטן, ארוך, מפותל, נופל, קם. לכן, כדי לפתור חלק מהעניינים וכדי שיוכלו להרגיש שהזקפה חזקה יותר וארוכה יותר ("אורגזמה עוצמתית יותר!" יאמרו הפרסומות, ותכלס זה נכון), המציאו את טבעת הפין: קוק רינג. מה שטבעת פין עושה זה לאפשר לדם שהוזרם לפין להשאר בו יותר זמן, ובכך היא אכן מאריכה את משך הזקפה ואת החוזק שלה. זה קורה משום שהדם נכנס דרך העורקים, שנמצאים בצד הפנימי של הפין (ובכך הוא ממלא את החללים בפין הרפוי), ויוצא מהוורידים, שהם בצד החיצוני. קוק רינג לוחצת על הוורידים ומאטה את יציאת הדם. יותר דם = פין יותר נוקשה. קוק רינג צריכה להיות מחומר גמיש אך לא מדי. גמיש - כדי להיטיב את הטבעת על הגוף וכדי להסירה בלי שינשור הזין, מה שקריטי במיוחד בהתנסויות ראשונות (וכך לדוגמה, מתכת נחשבת נוקשה מדי ותתאים רק למי שכבר התנסו לא מעט); מאידך, עליה להיות לא גמישה מדי - כי בסופו של דבר הרעיון הוא ללחוץ, וחומר גמיש מדי (כמו ג'לי) לא יתהדק מספיק ובכך יאפשר לדם לצאת, מה שקצת מפספס את הפואנטה. בשורה התחתונה, סיליקון הוא בחירה נהדרת ומומלצת. פרמטר חשוב הוא הגודל: הטבעת צריכה להיות לא רחבה מדי אך גם לא הדוקה מדי. לשם כך יש לקבל מושג לגבי ההיקף הדרוש, באמצעות מדידת עובי הפין בזקפה מלאה (המדידה קלה מאד: קחו שרוך והקיפו את הפין בחלקו העבה ביותר שאינו הכיפה או העטרה, מדדו בסרגל את אורך החוט כפי שהקיף פעם אחת את הפין. זהו. זה ההיקף). מכאן, אפשר להתנסות עם כמה גדלים קרובים של טבעות: עדיף להתחיל עם קוק רינג גדולה מדי מאשר קטנה מדי - קחו בחשבון שאפילו הפרש של 2 מ"מ יהיה משמעותי. לחלופין, יש טבעות בעלות גודל מתכוונן (שלוש דוגמאות מומלצות), והן אופציה מצוינת שתאפשר גמישות והתנסות בהיקפים שונים. טיפ: אם הזקפה לא נוחה או כואבת - המשמעות היא שהטבעת קטנה מדי. אפשר לענוד קוק רינג בשלוש דרכים: סביב בסיס הפין, תחת האשכים (מה שמונע נדנוד שלהם, מגביר את חיכוך העור וכבונוס נותן להם מראה פוש-אפ), או שילוב של השניים: סביב הפין והאשכים ביחד. וריאציות אחרות, למי שכבר חוו מה נעים יותר, הן טבעת פין בשילוב באט פלאג (פלאג אנאלי) או טבעת פין בשילוב מותח אשכים (בול סטרצ'ר), וכמובן: האם הטבעת כוללת רטט או לא. מבחינת פרקטיקה, את הקוק רינג יש לענוד בזמן זקפה חלקית (אם הזקפה מלאה, סביר שיכאב לך לנסות להשחיל את הפין דרך הטבעת). אם אין לך נסיון, עדיף להרחיב את הטבעת בידיים למקסימום, ואז להעביר בה את הפין ואם ברצונך להדק את האשכים - אז גם אותם, אחד בכל פעם. עניין בטיחותי קריטי שחשוב לדעת: אסור לענוד טבעת פין יותר מ-30 דקות כדי להמנע מסיבוכים (כלומר, האפשרות שיווצר נמק עקב עצירה ארוכה מדי של זרימת הדם).

הרבה חברות מצהירות שהוויברטורים וצעצועי המין שלהן עמידים למים, אלא שיש דרגות שונות של עמידות. מה הסיווגים המקובלים ומה כל אחד אומר בפועל? תמונה: Lovense Toys, אתר Unsplash עבור חלקנו, יש חשיבות האם צעצוע מין מסוים עמיד למים או לא: למי שיש אמבטיה, זה יכול להיות פינוק להכנס למים יחד עם ויברטור או פלאג רוטט, ולנצל את זמן האיכות לרגיעה מוחלטת. ובעצם, גם מקלחת יכולה לעבוד, למה לא. בכל אופן, כשמדובר בדילדואים או בצעצועי מין ללא רטט, אין בעיה, כי אין מעגל חשמלי שעשוי להנזק. אבל כשמדובר בצעצועי מין רוטטים, שזקוקים להטענה ועל כן יש להם פתח שמים יכולים לחדור דרכו אל תוך המנוע, חובה לנקוט זהירות ולוודא שהצעצוע מסוגל להתמודד עם זרם המים, ולא יהרס חלילה. לשם כך יש קודים, או דרגות עמידות, שנועדו להבהיר עד כמה הצעצוע עמיד למים. שימו לב, לא תמיד היצרניות מפרסמות את הקוד המלא, לעיתים הן מסתפקות באמירה כללית כמו "עמיד לנתזים", או "עמיד למים", בלי לפרט עד כמה. קודים שמעידים על צעצוע מין לא עמיד למים (או שההגנה שלו כה מזערית עד שבפועל הוא לא עמיד): סימון IPX0 - אין הגנה מיוחדת סימון IPX1 - הגנה מטפטוף מים מלמעלה סימון IPX2 - הגנה מטפטוף בזווית של עד 15 מעלות סימון IPX3 - הגנה מטפטוף שמגיע מזווית של עד 60 מעלות קודים שמעידים על צעצוע מין עמיד למים באופן חלקי: סימון IPX4 - עמיד לטפטוף מים מכל כיוון סימון IPX5 - עמידות לזרם מים קבוע בלחץ נמוך סימון IPX6 - עמידות לזרמי מים חזקים בלחץ גבוה (לשם דוגמה, מרבית מוצרי Lovense הם כאלה) קודים שמעידים על צעצוע מין עמיד למין באופן מלא: סימון IPX7 - יכול לשקוע במים עד 1 מ’ למשך 30 דקות (לשם דוגמה, כל מוצרי סטיספייר הם כאלה) סימון IPX8 - ניתן לשקוע ליותר ממטר, היצרנית תגדיר כמה סימון IPX9K - עמידות למים בלחץ גבוה ובטמפרטורה גבוהה מטווח קרוב באופן מוזר, IPX7 ו-IPX8 לא עמידים לדירוגים נמוכים יותר (כלומר: המוצר עמיד להטבעה במים, אך לא לזרם). מוצר שכן, יקבל דירוג כפול. קרדיט תמונות: Dainis Graveris, אתר Unsplash. מאושר לשימוש חופשי

הווגינה מנקה את עצמה לבד, יחד עם זאת היא יכולה להזדהם מווירוסים או בקטריות במהלך הסקס. כך נעזור לה לחזור לאיזון, ונמנע את המחלות הבאות תמונה: flickr, Marc Palm, cc by nc nd כל הפותות יפות וכל הווגינות מעולות, וכדאי לדעת איך לטפל בהן כדי להמנע מראש ממחלות וזיהומים. ראשית, נסגור פינה: פות (Vulva) היא מה שנראה בחוץ - כולל שפתיים חיצוניות ופנימיות (מה שפעם כונה שפתיים גדולות וקטנות), דגדגן, פתח השופכה וכף הערווה (הרקמה השומנית שעליה צומח שיער הערווה); הנרתיק - המכונה בלעז וגינה - כולל את מה שפנימה. הווגינה מנקה את עצמה ולא צריכה את הכוונות הטובות שלנו, תודה רבה. יש בה אוכלוסייה ענפה של חיידקים טובים והם מייצרים חומר שמונע מחיידקים אחרים להדבק לדפנות הווגינה ולפלוש לרקמותיה. פגיעה באיזון שלהם, או בסביבתם החומצית, יכולה להוביל להשתלטות עוינת, זיהומים ודלקות. מה שזה אומר הוא שאין צורך לשטוף את הווגינה: לא בזרמי מים פנימה, לא בשטיפות אינטימיות, ובטח שלא לסבן אותה. כל אלו משנים את רמת החומציות הטבעית, מעקרים אותה מההפרשות המצויות בה ושוטפים החוצה את החיידקים הטובים - ובכך הופכים את הווגינה לפגיעה. אז מה כן? מותר לשטוף את הפות ואת השפתיים החיצוניות. נורמלי שיהיו הפרשות שקופות או לבנות: הווגינה היא שריר צינורי וההפרשות מיוצרות בצוואר הרחם. שינויים בכמות ההפרשות לרוב קשורים לשינויים הורמונליים: לדוגמה בזמן הביוץ ההפרשות ייעשו צמיגות יותר ונמתחות, קצת כמו חלבון של ביצה. אם הצבע משתנה או שיש גירוד או ריח - זה סימן חשוד. הריח של הווגינה משתנה בהתאם לשינויים הורמונליים, והוא לא בהכרח מעיד על מחלות. אם הוא לא נעים ועלייך להסוות אותו, מוטב להבדק. אם ברצונך לשפר את הריח והטעם בדרכים טבעיות, שתיית מיץ אננס תעזור לריח מתוק יותר. לעומת זאת אכילת אספרגוס ו/או בשר תוביל לתוצאה ההפוכה. וירוסים ובקטריות יכולות להגיע לווגינה במהלך סקס, בין אם מחדירת צעצוע, פין, אצבעות או לשון. יש כמה עצות סבתא שיעזרו להתגבר על הדרעק (כלומר, נגד פטריות וכו', אך לא נגד מחלות מין) ולהחזיר את הפלורה הנרתיקית למצבה האהוב: חומץ תפוחים ו/או נרות בוריקס. לעיתים יציעו שמן קוקוס, שעוזר נגד גירויים בעור והוא דליל יותר משמן זית. כדאי גם לדעת שאחת הצרות השכיחות יותר אחרי סקס היא דלקת בדרכי השתן, והפתרון הפשוט ביותר כנגדה הוא לשתות הרבה ולהשתין (וגם כמוסות חמוציות או מיץ חמוציות). בכל אופן, בנוגע למניעת פטריות, הדרכים הנפוצות יותר הן אלו: חומץ תפוחים - מיועד להחזיר לווגינה את החומציות. ניתן לשטוף אותה עם כף חומץ תפוחים מדוללת בכוס מים פעם עד כמה פעמים ביום (זה דורש קצת אקרובטיקה), או להשתכשך באמבט שכוס חומץ תפוחים עורבבה בו. אמבטיית חומץ תפוחים עוזרת גם נגד דלקת בדרכי השתן (מה שיעזור יותר הוא לשתות ולהשתין הרבה); בוריקס - אלה נרות שמוכנסים לנרתיק ומעלים את רמת החומציות. ניתן להעזר בהם נקודתית אם קרה משהו, או פעם בחודש כמניעה. כדאי לשים לב שהם נוזלים ונמרחים כחלוף היום אז כדאי להתארגן עם מגן תחתון ובטח שלא להכניס את הבוריקס יום לפני סקס. יחד עם זאת, חשוב להבחין בין פטריות וכו', לבין מחלות מין כמו כלמידיה או זיבה, שאינן מושפעות מחומציות הנרתיק, והדרך היחידה למנוע אותן היא שימוש בקונדום. בנוסף, שימו לב שישנם וירוסים אחרים שעוברים בסקס, כמו פפילומה או הפטיטיס C (או אם מדובר ביחסים אנאליים: הפטיטיס A), שגם הם אינם מושפעים מהפלורה הטבעית של הווגינה או מחומציותה, והדרך היחידה להמנע מהדבקות בהם היא על ידי חיסונים נגדם. מימין לשמאל: נרות בוריקס ובקבוק חומץ תפוחים

קנית צעצוע שמתחבר לאפליקציה? כדאי לשים לב למספר הסיריאלי על הקופסה ולשמור אותו, זה חשוב ויכול לעזור לך מאד בהמשך לצעצועי מין שמתחברים לאפליקציה יש מספר סריאלי, או מספר מזהה (מספר סידורי ייחודי, שאינו קוד המוצר - כמו תעודת זהות). לעיתים הוא מופיע בתחתית הקופסה באופן בולט, לעיתים מדובר בתווית קטנה בצד. כך או כך, אם אי פעם תחוו בעיות בחיבור או בהפעלת הצעצוע ותפנו לשירות הלקוחות של החברה המדוברת (בין אם לאבנס, סטיספייר, סוואקום, ווי-וייב וכו') - סביר ששירות הלקוחות יבקש את המספר הסיריאלי על מנת שיוכלו לעזור. לא חובה לשמור את כל הקופסה, כן כדאי מאד שתשמרו את המספר הנ"ל, למשל על ידי גזירת התווית ושמירתה או על ידי צילום המספר ושמירת התמונה בתיקייה/בטלפון. זו הזדמנות טובה להזכיר שיש לנו צעצועים שווים שמתחברים לאפליקציה :)

מורה נבוכיםות למי שזקוקיםות לעזרה איך להפעיל את ג'י וייב מיני, או לרעיונות איך להשתמש באחד הצעצועים הכי ורסטיליים והכי סימפטיים שתמצאו ג'י וייב מיני - האח הקטן של ג'י וייב המקורי - הוא צעצוע יוניסקס שמתאים כמעט לכל אנטומיה. הוא מזכיר בצורתו את האות היוונית אומגה כשהיא הפוכה, ובעל שני מנועים, אחד בכל אחת מ"קרניו", כשאלו מספקים אחד משישה דפוסי רטט שונים. ממדיו הקטנים (10.5x6x2 ס"מ) אינם מאיימים על האזורים האינטימיים ומאפשרים לשאתו בתיק קטן באופן דיסקרטי. ראשית, זה G-Vibe Mini, עכשיו בואו נדבר עליו: מה באריזה: ג'י וייב מיני מגיע בקופסה מעוגלת, ובה הויברטור עצמו, כבל טעינה מגנטי, חוברת הדרכה ושקיק אחסון. אחריות: למוצר שלוש שנות אחריות, ישירות על ידי חברת ג'י-וייב. הטענה והתחלה: המוצר מגיע כשהוא טעון וניתן לשחק איתו מיד. בהמשך, יש להטעין אותו באמצעות הכבל המגנטי המצורף, המתחבר לבסיס הצעצוע. טעינה מלאה (2 שעות) מספקת עד 4 שעות שימוש. משמאל לימין: בסיס הצעצוע שאליו מתחבר כבל ההטענה המגנטי, חיבור הכבל, כפתורי ההפעלה הפעלה ושליטה: השליטה ב-G-Vibe Mini היא ידנית, ונעשית באמצעות שלושה כפתורים מוגבהים הממוקמים בסמוך לבסיס הצעצוע. על מנת להפעיל את הצעצוע יש ללחוץ לחיצה ארוכה על כפתור הפלוס (+); לעומת זאת, לחיצה ארוכה על כפתור המינוס (-) תכבה את הצעצוע. כשהצעצוע פועל, לחיצות קצרות על כפתורי הפלוס והמינוס יגבירו או יחלישו את הרטט, בהתאמה. בין שני הלחצנים המוגבהים ישנו כפתור נוסף, שאחראי להחלפת דפוסי הרטטים האפשריים במכשיר. ג'י וייב מיני מציע שישה סוגי רטטים. מיקום הכפתורים של ג'י וייב מיני ואפשרויות הרטט אפשרויות משחק ושימוש על הגוף: חיצוני - כשהקרניים מונחות על הדגדגן והפות, או על הדגדגן והפרינאום (חיץ הנקבים), או על הדגדגן ובפתח הווגינה; פנימי - בתוך הווגינה, כשהקרניים סגורות כנגד קירות הנרתיק, או כשהן פתוחות ומגיעות לנקודת הג'י ולערמונית (המכונה נקודת ה-P - פרוסטטה); שילוב של חיצוני ופנימי - קרן אחת מונחת על הדגדגן, אחרת מכופפת אל תוך פתח הווגינה; חיצוני לזכרים - כשהקרניים נשענות על בסיס הפין, או אחת על בסיס הפין והשניה על הפרינאום (חיץ הנקבים) או על האשכים, או כשהקרניים מקיפות את בסיס הפין, או כשהקרניים מקיפות את העטרה. אפשר כמובן כל שילוב אחר, שכולל יותר ממשחק סולו :) דוגמאות לשימוש ולמה אפשר לעשות עם ג'י וייב מיני (האיורים מתוך אתר החברה)

חומר סיכוך עם קנאביס? האמנם?! סתם שטיק או שזה באמת עובד? יצאתי לבדוק בשבילכןם, אלא מה. המסקנות מפתיעות לטובה הייתי סקפטית, חשבתי שבטח זה סתם גימיק ולא יקרה כלום, אבל לקובקו לוב קנאביס (Cobeco Cannabis Lube) היו תוכניות אחרות משלו: הוא נתן את הקיק שלו והשפיע למשך זמן רב. איתי זה פשוט לא קרה בזמן המין עצמו - אך זה כמובן לא מעיד לגבייך (מיד יגיע פירוט). קובקו קנאביס לוב הוא מסכך על בסיס מים ולפיכך מתאים לשימוש עם קונדומים ו/או במין וגינלי (גם אנאלי. אך אם זה אנאלי בלי קונדום עדיף מסכך סיליקון, שנשאר יותר זמן). הוא שקוף, לא מאד נוזלי, ויש לו תוספת בישום עדינה ונעימה. וכן, יש בו גם שמן זרעי מריחואנה מזן סאטיבה. לי הספיקו לחיצה או שתיים של לובריקנט מהשפופרת ועיסויין באזור השפתיים והווגינה, שם החומר נספג והחל לפעול את פעולתו. כסיכוך, קובקו קנאביס לוב עושה עבודה טובה: הוא מסכך היטב, נספג לאחר זמן, לא מטנף ולא מרגיש דביק ומגעיל. כממסטל - השפעתו ארוכה, גם אם זה מרגיש קצת אחרת. דיסקליימר חשוב: התנסותי עם קנאביס מצומצמת. שאפתי וויד פה ושם, פעמיים נטלתי טיפות שמן דרך הפה, וזהו בערך. ההשפעה עלייך תהיה אישית בהתאם למה שמוכר לך. למשל, הן השמן והן הלוב השפיעו עלי באיחור ניכר של כמה שעות, אבל אם ההתנסות שלך עם שמן/וויד מהירה יותר, סביר שהלוב ישפיע עלייך באופן דומה, מהר ממני. ניסיתי את הלוב הן במריחת שפתי הפות והן דרך הפה (כלומר, ירדתי למישהו שסוכך בלוב, ובעצם בהזדמנות נוספת ואך ורק לשם הניסוי גם בלעתי קצת בעצמי, ישר מהשפופרת. לא ניסיתי את הלוב רקטאלית/אנאלית). ההשפעה עלי היתה רק דרך הפות וזו היתה השפעה נפשית שעיקרה שינוי מצב הרוח. לשם השוואה, כשצרכתי שמן, הוא השפיע הן נפשית והן על התודעה, והשמן בלם באופן מורגש מאד את הפקודות מהמוח לגוף. לעומת זאת הלוב לא חסם אותי, ועבורי זה היה מצב עדיף. לוב קנאביס של קובקו מוגבל בעוצמת ה-high שיספק, והשפעתו עליכןם לא תהיה שונה דרסטית מזו של קנאביס רגיל (כלומר: אם קנביס טוב לך - אז גם הלוב; אם הוא משפיע עלייך לרעה, הלוב לא ייטיב עימך באורח פלאי). הוא מתאים למי שהתנסו בעבר עם קנאביס, וככזה הוא גיוון חמוד. * זכויות יוצרת לכל הצילומים והתמונות בפוסט זה: Swipe 2 Left מוצרים נוספים של Cobeco Pharma

מה בעצם נחשב צעצוע למי שבתחילת הדרך, והאם לזרוק עליהםן צעצועים בסיסיים מתוך הנחה שלא יתמודדו עם מה שחזק ומשוכלל? יש דילמה קבועה בנוגע לצעצועים בסיסיים ולא מאד מרשימים מבחינת תכונות או יכולות: האם להגיד בפה מלא שהם פארשים, או שמא לסווגם כצעצועים למתחיליםות? לכאורה, הסטנדרטים של מי שבתחילת הדרך נמוכים יותר והציפיות מעטות. חבל שישקיעו כסף בדברים משוכללים או עם רטט פצצתי שעשוי להיות טו מאץ'. מנגד, מתחיליםות הם לא מזבלה לשאריות. הרי אם צעצוע הוא לא טוב, אז הוא לא טוב, ולא עניין של "טעם לא מפותח", כאילו מדובר בילידיםות נבעריםות. בעיני, צעצוע צריך לתת טעם של עוד, לגרום לרצות להמשיך. צעצוע בסיסי יכול להיות מעולה, אבל צעצוע שלא עושה את העבודה הוא זלזול בלקוח'ה ויותר מכך: כזה שמוציא שם רע לשאר ויכול להרחיק קהל פוטנציאלי, שאח"כ ידיר רגליו כליל. לא חבל? הסטנדרטים של כל התעשייה השתנו. אם פעם שלוש עוצמות רטט היו 'וואו', עכשיו הדרישה המינימלית היא עשרה סוגי עוצמות ורטטים. סטנדרטים יכולים להיות גם אישיים: העניין הוא שעם הזמן דעה יכולה להשתנות וצעצוע שאהבתי פעם, הוא כזה שאולי עכשיו פחות ירשים. כלומר, גם מה שפעם היה משוכלל מספיק לטעמי - ויהיה כזה עבור אחרות'ים כיום - הוא כזה שכבר לא יספק אותי עכשיו, בין אם בגלל סטנדרטים שונים ובין אם סתם. וזה בסדר לחזור אחורה ולומר: "פעם הוא התאים לי, עכשיו הצרכים שלי השתנו, אני רוצה יותר". בלי קשר, יש באתר קטגוריה של צעצועי מין בסיסיים במחירים נמוכים, ומה נאמר, הם עושים את העבודה.

היא לא הכי גדולה, היא ממש לא הכי חדשה בשוק, אבל או-הו מה שלאבנס דומי 2 יודעת לעשות, ו-וואו איזה שיאים שהיא מביאה אליהם. רשמים מהתנסות ארוכה ומסופקת לאבנס דומי 2 היא ההוכחה שצעצוע לא חייב להיות הכי גדול או חדש כדי להיות מוצלח מאד. היא וואנד (שרביט, ויברטור לעיסוי חיצוני של הגוף וספציפית הדגדגן) ותיקה בשוק - אני קניתי אותה לפני למעלה משנה (היא יצאה לשוק במהלך 2020) - ולמעשה היא מוגדרת כמיני וואנד. אבל או-הו מה שהיא מסוגלת לעשות ואיזה שיאים והשפרצות שהיא מטיסה אליהם. ראשית, זו Lovense Domi 2. עכשיו בואו נדבר עליה. יתרונה הגדול של Domi 2 מבית Lovense הוא החיבור לאפליקציה (שיש גם לכמה וואנדים אחרים בשוק. פחות מכפי שראוי, אם תשאלו אותי), עם זאת גם בלעדיו היא פשוט יעילה. יש לה שלוש עוצמות רטט שאי אפשר לעמוד בפניהן (לשם המחשה: אני גומרת איתה גם דרך מכנסי טייץ), וכמה סוגי ויברציות שהופכים את האוננות - או העיסוי - לחוויה המשלחת רעידות חשמל בגוף. ודאי תאמרו "סבבה, יש הרבה וואנדים יעילים בשוק , מה כבר משנה האפליקציה?" - התשובה היא שהאפליקציה היא ההבדל בין "יאווו, הו וואו" לבין 'יאווו הו וואו נדגפמםח56&@W TY@ אבדה לי היכולת לדבר': בהפעלה רגילה, הבחירה היא בין סוג רטט אחד בכל פעם; עם האפליקציה, אפשר להגדיר מחדש את עוצמות הרטט ו/או לקבוע מראש רצף אישי בו הרטטים משתנים מדי מספר שניות, וגם לבחור מהירויות שונות שלהם - ואז פשוט לראות זיקוקים. פיצ'רים אחרים של האפליקציה הם להשתמש ברצפי ויברציות שאחרות תכנתו ושיתפו (שימושי מאד למי שאין סבלנות לעשות זאת לבד - זו היתה העדפתי), הפעלת הוואנד באמצעות קול (תןי למי שאיתך לשיר לדגדגן), הרשאת חיבור לאפליקציה של פרטנר'ית כדי לתת שליטה על דומי 2 מכל מקום (כיוון שזו שליטה מהטלפון, אז באמת מכל מקום, גם אם הפרטנר'ית בחו"ל), ושעון מעורר. ייפ, בדיוק מה שקראת - להתעורר מאורגזמה. יתרון נוסף הוא שזמן השימוש של דומי2 ארוך משמעותית מוואנדים אחרים בשוק: על פי רוב, בצעצועים אחרים שעתיים טעינה יתנו לך עד שעתיים שימוש - אצל Lovense Domi 2 מדובר ב-5-6 שעות שימוש של אושר טהור. וגם שירות הלקוחות של Lovense יעיל, שזה לא מובן מאליו.

גילוח רגליים? שיער שחי? בואו נדבר על הדבר האמיתי: זקן, שיער בפטמות ושיערות בטן וגב אצל נשים. זה כל כך נפוץ וטבעי, למה התחלנו להסיר? @billiebodybrand, pexels.com :תמונות בואו ננפץ מיתוס: בניגוד לאמונה הרווחת, לנשים כן יש שיער גוף כן, כן, בטח תחשבו על שיערות רגליים ועל ערווה מפוארת, אולי תרהיבו עוז לדמיין פלומת שפם או זקנקן קטן. אלא שאני מדברת על משהו גדול יותר: שיערות במפרקי אצבעות הידיים והרגליים, שיערות בבטן, ואפילו שיערות בגב וסביב הפטמות. יאפ. איך זה קורה? בדיוק כפי שיש גברים חלקים ולעומתם גברים שמגדלים צמר לתפארת, כך נשים. בדיוק כמו כל דבר אחר (צבע עור, צורת גוף, משקל) - זו סקאלה, ציר. אחת מכל 14 נשים היא בעלת שיעור "חמור" - כלומר, נמצאת בקצה העליון של הסקאלה, ובעלת מאפיינים "גבריים" "מובהקים" - ואני משתמשת במרכאות משום שאיני מאמינה בדיכוטומיה. נשים לא לבנות (היספניות, שחורות, אינדיאניות) נוטות להיות שעירות יותר, כשגם אצל לבנות יש חלוקה (למשל: איטלקיות שעירות יותר מבריטיות). הייחוס נעשה על פי מבחן Ferriman-Gallwey למידת שיעור אצל נשים: יש תשעה אזורים, כשיש לתת לעצמך ציון לכל אזור על פי מידת התאמתך לאיור (ציון 0 אם הנך חלק'ה לגמרי באזור מסוים). לאחר מכן נותר לסכם את הנקודות: 0-8 נקודות נחשבות לרמת שעירות "רגילה"; 8-15 - שעירות מתונה; 15 ומעלה - שעירות בינונית או "חמורה". אחת הסיבות לכך שהרבה נשים, כולל אלו בקצה התחתון של הסקאלה, מעדיפות להס(ת)יר היא מדע, או שאולי מוטב שוב להשתמש במרכאות: "מדע". משהחלו לבחון את שיער הפנים אצל נשים (שנת 1575), מדענים-גברים קישרו את השיער לתכונות "גבריות" ולתכונות שליליות כמו ווכחנות, כוחנות, קול בס, כיעור, ואי פוריות (כי הרי מה תכליתה של אשה אם לא להיות פוריה. וכן, אני סרקסטית). ב-1871, בעקבות מאמר של דרווין, מדענים ניסו למצוא קשר בין שיעור אצל נשים לבין מוצא אתני ומידת פרימיטיביות (כלומר, דמיון לקוף של מי שנחשבו ל"גזעים נחותים"). ב-1893 מדענים גברים קישרו בין שיער פנים לבין פשעי אלימות הנובעים מהתנהגות חייתית, ואפילו טענו ששיער מעיד על אי שפיות. אחרי כל הטוב הזה, לא פלא שבשנות ה-20 וה-30 נשים השתמשו בווקס נעליים "משודרג" להסרת שיער. לרוע המזל, חומרים אלו הכילו תליום, שהיא מתכת רעילה שגרמה לנשים רבות ניוון שרירים, עיוורון ואף מוות. טיפולים אחרים כללו 3-4 דקות מול קרני רנטגן. כן, אפשר לומר שבדרכו, זה עזר לנשירת שיער... על אף שהרבה נשים אומרות שהן מסירות שיער מבחירה, מחקר שבו 62 נשים התבקשו להמנע מהסרת שיער למשך 10 שבועות (החוקרת Breanne Fahs, שנת 2013) הראה שלאור תגובות הסביבה, הכוללות בין השאר הומופוביה, לחץ וכעס משפחתי, וכמו כן לאור דימוי עצמי נמוך, ייתכן שמדובר בבחירה כפויה. ליסה מאייר מהניו יורק מגזין העלתה תיאוריה: שיער שחי מסמל הגעה לבגרות (כלומר, היכולת להתרבות) והוא אחראי לריחות שמובילים להזדווגות. אלא שאם פעם סקס נועד להישרדות, והזדווגות עם האדם הלא נכון הביאה לקץ השושלת שלך, הרי שבתרבות המערבית סקס נתפס כשעשוע, ולכן השיער נחשב "מגעיל": הוא משבש לנו את הפנטזיה. * שיער גוף אצל נשים פורסם במקור בטוויטר שלי, Swipe2Left והעתקתי את הטקסט לכאן, לשם נוחות הקריאה.

סקרנו את סטיספייר מולטי פאן 3, הצעצוע הרב גוני מבית סטיספייר, לשימוש כמשחק יחיד או זוגי. Swipe2Left נהנתה, מה אמרו הפרטנרים שלה? בהתחלה הפרטנר המהם בעליצות. לחצתי על הכפתור והעברתי לרטט מוצלח. בבת אחת העיניים שלו נדלקו וגבו התקשת. סטיספייר מולטי פאן 3 (במקור: Satisfyer MultiFun 3, הנמכר גם תחת השם Endless Fun), הוכיח את עצמו. ז'ה טם. חברת סטיספייר היא האיקאה של צעצועי המין: היא מייצרת מוצרים יעילים במחירים נמוכים. מולטי פאן 3, שזכה בפי לכינוי 'עינו של סאורון', על שום צורתו, אינו שונה: הוא יעיל. מאד. לשני המינים. מדובר בצעצוע שיכול להיות אישי או זוגי - בהתאם לזמינות ולהעדפתך, ומאפשר לגרות מספר רב של אזורים בגוף. החלק העליון, ה"קרניים", יכולות לחבוק או לעמוד מעל הפטמה, הדגדגן, האשכים, הפין, הרקטום, כיפת הפין, ה… הבנתןם את הרעיון. החלק התחתון, ה"ידית", היא ויברטור. לכל אחד מהחלקים מנוע נפרד ורטטים שניתן להפעיל בנפרד. הקרניים גם מסתובבות ב-180 מעלות, למקרה שתעדיפו להחזיק בזווית שונה. סטיספייר, כמו סטיספייר, עושה צעצועים עם ממשק אינטואיטיבי: כפתור עם נקודה אחת (ויברטור), כפתור עם שתי נקודות (שתי קרניים), לחיצה ארוכה להפעלה או כיבוי ומעבר בין רטטים באמצעות לחיצות קצרות. עבורי הכפתורים היו קצת קרובים מדי, וכשרציתי את רטטי הקרניים בלבד הפעלתי גם את הויברטור בטעות. את התגובות שלי אני מכירה, ואני כבר יודעת איזה רטט עושה לי את זה, ויכולה לתפעל את הצעצוע באופן שיסב לי סיפוק מיידי. מה לגבי הפרטנר? חובב הצעצועים התמסר מיד לרטט וביקש לחקור את המקצבים השונים, עד שמצא את המתאים לו ביותר. אני בינתיים התיישבתי עליו, כשהידית מספקת תוספת חיכוך. פרטנר שני התלהב מהקונספט, אבל כצעצוע זוגי, מה שנראה יפה בתמונות פחות עבד לנו: הצורך להחזיק אותו תוך כדי תנועה (שנינו זזנו והתחככנו הרבה) הסיח את הדעת, גרם לכך שקיפלנו איברינו במה שהזכיר תנוחות יוגה, עד שלבסוף שמטנו את מולטיפאן 3, ורק מדי פעם נטלנו אותו כתוספת גירוי לאחת.ד מאיתנו. בשורה התחתונה, סטיספייר מולטי פאן 3 מהנה מאד ומהווה תוספת ראויה למגירת הצעצועים. מתחילות'ים יהנו לחקור איתו את הגוף, ומנוסות'ים יאהבו את הורסטיליות שלו. בונוס: פרט לשחור המתבקש, הצעצוע מגיע גם בצבעי לבן ובצבע כחול כהה. * ביקורת המוצר על סטיספייר מולטי פאן 3 התפרסמה במקור בטוויטר שלי, Swipe2Left והעתקתי אותה לכאן לשם נוחות הקריאה.

סיליקון, סייברסקין, מתכת או זכוכית - כדאי להכיר את החומרים הנפוצים ביותר המשמשים לייצור אביזרי מין וצעצועים, אילו מהם מסוכנים לנו בריאותית, ואילו בטוחים לשימוש. או בקיצור: מה לקנות תמונה: dainis-graveris, unsplash כפי שיש מגוון סוגי בדים (כותנה, פוליאסטר, קטיפה) ולא כולם כיפיים ללבישה, כך צעצועי מין: יש חומרים מומלצים, ויש כאלו שלא תרצו להכניס לגוף, כי לא ניתן לנקותם באופן מוחלט, מה שמגביר חשש לחיידקים וזיהומים (כמו דתייםות וקרצוף בסקוץ' של כלים בשריים-חלביים). הכירו את החומרים: סיליקון - חומר חלק וגמיש, שקשיותו יכולה לנוע בין רך מאד לבין נוקשה. אפשר לשלב ביניהם. מתכת - פלדה/נירוסטה מלוטשת ברמה רפואית, אך חלילה לא כזו שנרכשה באחת מהחנויות בעלי אקספרס משום ששם מוכרים נחושת מצופה, ולאחר מספר שימושים היא מחלידה. זכוכית - בורוסיליקט או סודה-ליים, שמתמודדות עם לחץ, שוק תרמי ותנאים חומציים, וגם קלות לניקוי, כולל במדיח. מימין לשמאל: ויברטורים עשויים סיליקון, פלאגים עשויים מתכת, דילדו זכוכית פלסטיק ABS - פלסטיק קשה מאד ויציב כימית, משמש לרוב לויברטורים ו/או בשילוב עם סיליקון קריסטל - אבני חן יקרות למחצה (אמטיסט, ג'ייד, גארנט) שהוחלקו לעילא וגימורן נטול נקבוביות. עץ - בטוח לשימוש כשהוא מלוטש לעילא ומשוח במספר שכבות של גימור לכה לא מסיס (ללא סולבנטים) על בסיס מים. מימין לשמאל: סטיספייר פרו 2 שעשוי פלסטיק, דילדו קריסטל, דילדו עשוי עץ צעצועי TPE - גומי סינתטי; וחבריהם שעשויים TPR - אלסטומר (פולימר שנמתח). שני החומרים האלה, שהרכבם הכימי שונה, משמשים לרוב במאוננים לפין, קוק רינגס (טבעות פין) ודילדואים זולים. שניהם אמנם לא רעילים, אך הם חומרים נקבוביים שבקטריות ועובש פורחים בהם תוך זמן קצר, במיוחד בתנאי חום. צעצועי PVC - מדובר בפולימר פלסטי סינתטי ונקבובי, שיש לרכך כדי שיהיה גמיש. הוא משמש לרוב עבור דילדואים, צעצועים אנאליים או תוספים לוואנדים. בעבר צעצועי PVC הכילו פתלטים וכיום ניתן למצוא צעצועי PVC ללא פתלטים, אך החומר עודו נקבובי ולא בריא לשימוש פנימי (אלא אם כתוב מפורשות שמדובר ב-PVC בדרגה רפואית שאינו נקבובי וללא פתלטים - וגם פה, אם זה כתוב באתר סיני, אל תאמינו לפרסום). גומי - חומר נקבובי שלא ניתן לדעת את הרכבו המדויק ולרוב מכיל פתלטים. לא בטיחותי לגוף (בניגוד לסיליקון שלעתים קרוי "סיליקון גומי". אם זה רק גומי, זה לא בטוח לשימוש). ג'לי - לרוב עשוי מתרכובת של גומי ו-PVC ומכיל הרבה מהרעות החולות של כל מה שלא בריא לגוף, ושלל תוספים מסוכנים. לטקס - חומר שאינו יציב לאורך זמן. הוא משמש בעיקר לקונדומים, עם זאת החומר מתפרק עם הזמן ויש לו תאריך תפוגה. בעוד שקונדומים בטוחים לשימוש במסגרת הזמן הנתונה, צעצועים שעשויים מלטקס אינם בריאים. מימין לשמאל: דילדו גומי, טבעת רטט עשויה ג'לי, כדורי קגל עשויים לטקס חומרים בעלי תחושה ריאליסטית (לדוגמה סייברסקין) - אלה צעצועים שעשויים מתערובת לא ידועה של TPR, גומי, PVC ושאר חומרים נקבוביים, בתוספת שמנים מינרלים. אף אחת מהיצרניות לא מספקת מידע על הרכב החומרים המדויק. הבעיה היא שבגלל השמנים לא ניתן לנקות את הצעצועים הללו בסבון (כלומר, הם לא ניתנים לחיטוי), ובהמשך, עם חלוף הזמן והשימוש, הם מפרישים את השמנים החוצה ונעשים דביקים. יאק. אמל"ק כללי: חומרים סבבה הם אלו שבטוחים לשימוש פנימי (בדרגת body safe או medical grade); חומרים נקבוביים הם כאלו שלא מתנקים עד הסוף ויש להשתמש בהם עם קונדום; חומרים רעילים מכילים פתלטים, טימתיטין כלוריד, פנול, פחמן דו-גפריתי, טולואן, ו/או אדמיום, ועשויים לגרום לפריחה, כוויות, ופגיעה ברקמות או במערכת העצבים. אמל"ק רשימת חומרים: מעולים: סיליקון, מתכת (פלדת אל חלד/נירוסטה ברמה רפואית), זכוכית בורוסיליקט, פורצלן; סבבה: פלסטיק ABS, עץ (מלוטש לעילא), קריסטל ואבן טבעית; לשימוש עם קונדום: TPE, TPR, PVC; רעילים: סייברסקין, גומי, ג'לי. * מדריך חומרי צעצועים פורסם במקור בטוויטר שלי, Swipe2Left והעתקתי את הטקסט לכאן, לשם נוחות הקריאה

חומר סיכוך נועד להקל על יחסי המין - אלו שמערבים חדירה. עם זאת, ישנם הרבה סוגים, וכדאי מאד לדעת מה עומד להכנס אלינו לגוף, ומאילו לובים להמנע לוב, או לובריקנט (בעברית: חומר סיכוך) נועד להרטיב ולשמן אזורים בגוף, בפרט כדי להקל על הכנסת איברים אורגניים או חפצים, אל איברים אורגניים אחרים (או בקיצור, חדירה). שלושת הסוגים העיקריים הם על בסיס מים, סיליקון או שמן - ויש לוב היברידי מים-סיליקון. לוב על בסיס מים - נספג מהר (זה דווקא חסרון, כי צריך לשמן שוב ושוב), אינו מכתים, מתאים לשימוש על לטקס וסיליקון, ומצטיין במחירו הנמוך; לוב על בסיס סיליקון - היפואלרגני, נשאר זמן רב יותר, נותן תחושה משיית על הגוף, ידידותי ללטקס (אך אסור לשלב אותו עם ועל צעצועי סיליקון!), מחזיק מעמד במים; לוב על בסיס שמן - נשאר הרבה זמן על הגוף, מגעו חלקלק, טוב לעיסויים ולאנאלי (אך לא למין וגינלי!), והוא הרסני לקונדומים. שיקול נוסף בבחירת לוב הוא המרקם: מימי - מדמה את הנוזלים הוגינליים, קל לניקוי ולשטיפה; ג'ל - סמיך ולכן נשאר זמן רב יותר, בעל תחושה עוטפת ו"מרפדת" (לוב ג'ל יש גם על בסיס מים וגם על בסיס סיליקון). לובים בעלי אפקט: ישנם לובים שנוסף לסיכוך נועדו להעצים תחושה מסוימת. למשל, חימום האזור על שהרגישות למגע תהיה אינטנסיבית יותר; קירור (תחושת עקצוץ או אפקט קוביית קרח); שיכוך - למשל אחרי ספאנקינג; יש לובים שמיועדים עבור אנאלי, שדורש יותר סיכוך והרגעת האזור; ויש גם לובים "משהים", שיעכבו אורגזמה גברית. עם זאת, קחו בחשבון שלובים בעלי אפקט - בפרט אלו שמאלחשים ו/או מחממים - עשויים להיות בעיתיים: היכולת לחוש כאב במין קריטית כדי לדעת מתי לעצור, במיוחד במין אנאלי, והלובים הללו משנים את התחושה (בלי קשר, יש גם לובים בטעמים). ממה להמנע: המנעו מלובים שברשימת הרכיבים שלהם יש גליצרין, Benzocaine, שמני פטרולאום, nonoxynol-9, פרופילן גליקול או chlorhexidune gluconate, סוכרים ואלכוהול מבוסס סוכרים - כל אלו עשויים לגרום גירוי בעור לרגישיםות. רצוי לתעדף לובים שאין בהם פאראבנים ובכלל, עדיף שרשימת הרכיבים תהיה קצרה ככל שניתן. רמת חומציות (pH): ה-pH של וגינה בריאה נע בין 3.5-4.5, לכן עדיף להשתמש בלוב על בסיס מים, שחומציותו דומה. זאת משום שחומציות נמוכה יותר תצרוב, ואילו pH גבוה הוא בסיסי (כמו סבון, ההיפך מחומצה), וכיוון שכך - עשוי לגרום להתפתחות שמרים, זיהומים ופיכסות. לעומת זאת בפי הטבעת (אנאלי) רמת ה-pH היא 6-7, כך ששם עדיף לוב על בסיס סיליקון, ואף רצוי לוב מיוחד לאנאלי. עמידות החומר לאחר הפתיחה: עדיף להשתמש בלוב בתוך שלושה חודשים מיום פתיחת השפופרת/בקבוק. אחסנו אותו במגירה או בארון - הרחק מאור שמש או ממקור חום ישיר. * מדריך לבחירת לוב פורסם במקור בטוויטר שלי, Swipe2Left, והעתקתי אותו לפה לשם נוחות הקריאה.

סטיספייר פרו 2 ו-3, הצעצועים יונקי הדגדגן, מביאים בעלות פות רבות לאורגזמה ואף להשפרצה. אז למה לך זה לא מצליח? הפתרון אולי כאן בואו נדבר מה ואיך נעשה עם סטיספייר - הכוונה לסטיספייר פרו 2, סטיספייר פרו 3 ושאר הוורסיות בעלות פיית היניקה - כדי למקסם את היכולות של הצעצוע. קודם כל, כדאי לדעת שיש כל מיני סוגי אורגזמות (וגינלית, אנאלית, דגדגנית, באמצעות הפטמות וכו') וכמה דרכים להשיג כל אחת מהן, ויכול להיות שאחת או יותר לא תעבוד עבורך - למרות שאפשר להתאמן ולנסות, ועם הזמן היא אולי תגיע. סטיספייר מתרכז באורגזמה דגדגנית, באמצעות פולסים של אוויר שמדמים יניקה של האזור. הדגדגן הוא רקמה רכה בגודל אפון, החבויה מתחת לשפתי הפות, והוא נמצא קצת מעל פתח השופכה. יניקה (או תנועות מציצה) היא דרך אחת להשיג אורגמה דגדגנית, ודרך אחרת - עם צעצועים אחרים או עם פרטנר.ית - היא ליקוק נלהב של האזור. עד כאן החלק הטכני. העניין הוא שהגוף אינו רובוט ואין בו מתגי on/off כמו לסטיספייר. הגוף לא אומר "לחצת על נקודה, לכן אשפריץ בכיף", אלא מושפע מתלאות היום, מצב נפשי, ושאר הסחות דעת. אז קודם כל, עלייך להרגע, לנתק עצמך, ולהביא את הגוף למצב של עוררות - למשל על ידי ליטופים או גירוי קל. מפה זה משחק: לסטיספייר יש נקודה אחת שבה היניקה אפקטיבית - לפעמים היא קרובה יותר לשופכה מאשר לדגדגן, לפעמים בדיוק על הדגדגן עצמו - והנקודה הזו תלויית אחיזה, זווית המיקום על הגוף, לחץ בהפעלה (הנחת ברכות או יצרת לחץ אגרסיבי?), ועוצמת המכשיר. אם אינך מרגיש.ה כלום, כדאי להתחיל מהעוצמות הגבוהות, ל"בום" ראשוני, ומשם לרדת. עוד משתנה חשוב שיכול להשפיע היא התנוחה: יש הבדל בתחושה בין שכיבה על הגב ברגליים פשוקות, או רגליים צמודות, או על הבטן (כשהסטיספייר מוצמד מלמטה למעלה), או בישיבה, או בתוך מי האמבטיה. שווה לשחק ולנסות. הדבר הכי חשוב הוא זמן. בין אם מדובר בתנוחות ובין אם בעוצמת ההפעלה, כל גוף ודגדגן שונים ולא תמיד דברים יתרחשו מיידית. בדיוק כמו הקצפת שמנת, שבה הקצפת אינה נוצרת בתוך חצי דקה אלא נדרשות מספר דקות, כך פה: זה מגע חדש עבור הגוף והוא צריך זמן להתכוונן, להכירו ולסווגו כ"בטוח" ו"סבבה". בהצלחה! * איך ליהנות עם סטיספייר פורסם במקור כשרשור בטוויטר שלי, Swipe2Left, והעתקתי את הטקסט לפה, לשם נוחות הקריאה

המדריך שילמד אותך איך לעשות אנאלי לפרטנר.ית שאיתך באופן מהנה ומעולה. הנה תקציר: זו בעיקר סבלנות ועבודת אצבעות, ואין קשר לקיומו של פין אבהיר: אנאלי אינו פימפום חור התחת, אוקיי? זה לא העיקר. הוא לא נועד לגברים שרוצים לחדור למקום שהוא הרבה יותר מהודק, אלא מדובר בדרך אחרת שבה נשים וגברים - הצד שמקבל - יוכלו להגיע לאורגזמות חזקות מאד באמצעות גירוי של מרכזי העונג, שהם נקודת ה-G, ה-A והערמונית, ולאצבעות יש תפקיד מרכזי בכך. ראשית, כללי יסוד קריטיים בכל רגע נתון: 1. מדובר באזור רגיש, כל מגע חייב להיות עדין ומתחשב; 2. חובה לגזוז ציפורניים ולהסיר כל זיז עור שעשוי לשרוט. במקרה הצורך לבשו כפפות; 3. המפתח הוא פידבק ותקשורת. חשוב תמיד לוודא: טוב לך? רוצה עוד? כמה? זה יותר מדי? פחות מדי? מעצבן? לעצור? להמשיך? פי הטבעת הוא אזור קפוץ וכל מגע לא נכון יגרום לו להסגר ולהתגונן. לכן, ראשית עליך להכיר את האזור ולהרגילו למגע: תחילה עם טפיחות ותיפופים קטנים של קצות האצבעות בירכיים וסביב האזור. אחר כך אפשר לעסות את הקונדליני, שנמצא קצת מתחת עצם הזנב ונחשב לאזור שמפעיל את המיניות. סבלנות! זה עשוי לארוך מספר דקות. * חשוב מאד לשמן את האזור באמצעות רימינג, רוק או לוב (והכי רצוי לוב מיוחד לאנאלי, שהוא סמיך יותר) - מה שנוח למי שאיתך. ככל שהזמן יעבור (סבלנות!) יקל עלייך להבחין בהתרחבות פי הטבעת, כאילו הוא מזמין אותך פנימה. גם אם נדמה לך שזה בסדר, מוטב לוודא זאת עם מי שאיתך ולשמוע זאת במפורש, משום שהחדרת אצבעות ללא רצון אמיתי תגרום להצטפדות ולכאב. להזכירך: המטרה היא כיף הדדי. רק אחרי שיש אישור ודאי ומוחלט, מותר להחדיר אצבע ראשונה. זו יכולה להיות כל אצבע פרט לאגודל, שהוא קצר ופחות מתאים. מרגע שהאצבע בפנים, לא מוציאים אותה!. יש להמשיך לאט: זה אזור רגיש, שצריך זמן להתרגל לכך שפתאום נכנס אליו משהו שלא היה שם קודם. פי הטבעת יתכווץ ו*אסור* בשום אופן לעשות תנועות פנימה והחוצה. כיוון שכך, כדאי לך להרגיש את המקום, לשחק בעדינות רבה במשך כמה דקות באמצעות תנועות מעגליות ואיטיות של האצבע (ושוב: *לא* פנימה והחוצה). כמה זמן? זה כבר תלוי בתקשורת עם מי שאיתך: זה עשוי לארוך 10 דקות, לפעמים יותר - ולפעמים פחות. סבלנות חשובה מאד. אם מי שאיתך רוצה, ניתן להכניס אצבע נוספת, ושוב לסכך. הערת שוליים: כשזו פרטנרית אישה, הדרך "המסורתית" להגיע לנקודת ה-G היא דרך הפות: עלייך לשלוח את אצבעותיך למעלה ולעקל אותן לכיוון הבטן - לא לגובה הטבור אלא נמוך מכך, נאמר בגובה 3-4 אצבעות מעל הדגדגן. זה קצת שונה אצל כל אישה והמפתח הוא תקשורת עם בת הזוג, כך שחובה עלייך להיות בקשב לתגובתה ולפידבק שלה. לעומת זאת באנאלי, ננסה להגיע לנקודת ה-G דרך הישבן. במקרה כזה עלייך לשלוח אצבעות קדימה לכיוון הבטן, לעקל למטה ולגשש אחר הנקודה. נ.ב - אולי תהיה השפרצה וגינלית. חשובה מאד תקשורת וחשוב להבחין מתי האזור מתכווץ או מתרחב, ומתי האזור מזהה אותך ויודע שסבבה איתך (ואז בפעם הבאה ההתרחבות אולי תהיה מהירה יותר). הצלחת? נהדר. כדאי לך לנסות גם את נקודת ה-A: היא נמצאת ישר עד הקצה וקצת מעבר לקשת - או לקצה האצבע במקרה זה - והיתרון שלה הוא אורגזמות חזקות מאד וייצריות, שונות בהרגשתן מאלו ה"רגילות". נקודה אחרת, שמיועדת לגברים, ובעצם גם לנשים, היא הערמונית (פרוסטטה): עליך להתחיל בעדינות כשהאצבע שלך ישרה, ולעקל אותה למעלה בזהירות עד שאצבעך תרגיש מעין גוש קשיח למדי. ושוב, תקשורת חשובה, שכן אולי זה לא מגע שחביב על מי שאיתך: עבור חלק זה הדובדבן שבקצפת, ועבור חלק זה אינטנסיבי מדי. המגע הוא העיקר והאורגזמות שכנראה יבואו הן בונוס נהדר. עם זאת, גם אחר כך להמשיך בפידבקים: אם זה גבר שגמר, על פי רוב עדיף לך להחליק החוצה (לאט!). אם הפרטנרית שלך אישה, מוטב לשאול: נשים יכולות להגיע לאורגזמות מרובות, כך שכדאי לוודא איתה אם היא מעדיפה שהאצבע שלך תחליק החוצה, או שהיא רוצה להמשיך עוד. * מדריך אנאלי פורסם במקור כשרשור בטוויטר שלי, Swipe2Left, והעתקתי את הטקסט לפה, לשם הנוחות הקריאה

כל מה שצריך ורצית לדעת על השפרצות אצל נשים: איך זה קורה? כמה? למה? ולמה זה לא כמו בפורנו (כי בפורנו הן מזייפות, זה למה) כל הנשים משפריצות (גם אלה שאין להן וגינה)! השאלה היא כמה והאם ניתן להבחין בכך. יש שני סוגי נוזלים שיכולים לצאת בזמן עוררות מינית: נוזל נתיזה (Squirting), שהוא חסר צבע ובדרך כלל חסר ריח; נוזל שפיכה (Ejaculation), שהוא לרוב צמיגי, בצבע חלבי ודומה יותר לנוזל הזרע. הנוזל יוצא מצינור השופכה הנשית אך הוא אינו שתן: הוא מיוצר בבלוטה בשם סקין (Skene), שנמצאת קרוב לנקודת ה-G והיא המקבילה הנשית לערמונית הגברית. יש בו אנזים בשם PSA (שאין בשתן), המצוי בזרע ועוזר לתנועתו; פרוקטוז, שהוא סוכר שמספק אנרגיה לזרע; וקצת שתנן, שבעצם הורג את הזרע. מה התפקיד הביולוגי של כל זה והאם יש בכלל? אממ... שאלה טובה. כל הנראה ממדי בלוטת הסקין, שמתחברת לצינור השופכה, משפיעים על כמות הנוזלים שהגוף מייצר: בין 0.3 מ"ל, כלומר טיפות בודדות, ל-150 מ"ל - כמעט כוס. אלא שלא תמיד ניתן להבחין בהשפרצה משום שהנוזל יכול לחזור לשלפוחית השתן במקום לעזוב את הגוף. שפיכה יוצאת לרוב בטפטוף קטן, אלא שבפורנו מציגים תפיסה תיאטרלית הכוללת גייזרים. האמת היא ששחקניות פורנו העידו שהן מזייפות: הן שותות הרבה ומשתינות, או שהן ממלאות את הפות במים באמצעות שטיפה וגינלית ואז יורות מטחי כבוד מרשימים. * עם ובלי קשר: מרב תעשיית הפורנו נצלנית ומקבעת נורמות בעייתיות. אפרופו, ב-2004 המועצה הבריטית לסרטים אסרה על הצגת סקווירטינג בפורנו, משום שבישיבות שקיימו הם לא ידעו איך להתמודד עם הנושא, ולכן החליטו להתייחס לנוזל כאל שתן (זה לא!) - מה שמבחינה בירוקרטית סיווג את ההשפרצה בתור פטיש להשתנה, וזה כבר משהו שהמועצה מחרימה. חבל, השפרצה היא נורמלית בהחלט. בדרך כלל שפיכה נשית מתרחשת סמוך לאורגזמה משום שהשרירים מתרפים, וכיוון שכך לגוף קשה להחזיק את הנוזלים והם משתחררים. אבל כדאי לדעת שאין קשר בין הדברים ולא חייבים אורגזמה כדי להשפריץ. בנוסף, חשוב לזכור שלא מדובר בהישג או כישור שיש לחגוג, ושפיכה לא מעידה על אשה שהיא "טובה יותר" במיטה. זו לא מטרה או מחויבות, זו הנאה. אם ברצונך להשפריץ בקלות, הרבה פעמים מה שעוזר לכך הוא ויברטור וואנד (שרביט), שהם בעלי מנוע חזק מאד ומגרים את הדגדגן חיצונית, וכמו כן ויברטורים יונקים (המוביל בהם הוא סטיספייר פרו 3, אבל לא רק). * השפרצה נשית פורסם במקור כשרשור בטוויטר שלי, Swipe2Left והעתקתי את הטקסט לפה, לשם נוחות הקריאה